
תכנית אסטרטגית לתכנון ארוך טווח
של אזור נגב מערבי וחבל תקומה
קול קורא לקבלת ניירות עמדה בנושא
הכיוונים האסטרטגיים והמיזמים המרכזיים שיש לקדם בתכנון האזורי הפיזי-מרחבי כדי להבטיח אזור מבוקש ומתפתח, המייצר תנאים מיטביים לשגשוג וצמיחה מחודשת
ב 7 לאוקטובר, יישובי אזור נגב מערבי חוו התקפה רצחנית, שגרמה לאובדן בנפש וברכוש, להרס ולפגיעה קשה בשגרה ובתחומי חיים רבים.
יחד עם מאמצי המלחמה, להחזיר לאזור את הביטחון ותחושת הביטחון, מושקעים מאמצי שיקום ופיתוח על ידי מנהלת תקומה כדי לחזק באופן מידי את היישובים, שממוקמים עד 7 ק"מ מהגבול.
בנוסף למהלכי השיקום הללו ובתיאום עם מנהלת תקומה, הוחלט בחודש דצמבר על ידי רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון לקדם
תכנית אסטרטגית לתכנון ארוך טווח של מרחב הנגב המערבי וחבל התקומה.
רמ"י ומינהל התכנון מבקשים לפנות לגופים וארגונים, חברות תעשייה, בעלי עסקים, חברות הייטק, גופי חקלאות, אקדמיה, עמותות, גופי ייעוץ ותכנון וכל מי שהעניין רלוונטי לגביו, נוגע לו וחשוב לו, להגיש נייר עמדה, הצעות והתייחסויות בכתב כמפורט מטה.
להפוך את אזור נגב מערבי וחבל תקומה לאזור מבוקש ומתפתח ולהביא לקפיצת מדרגה שתייצר תנאים מיטביים לשגשוג וצמיחה מחודשת.
התוכנית תתמקד בתכנון אזורי ארוך טווח ובהגדרת כיווני הפיתוח האזורי של המרחב, תוך זיהוי המנופים לשימור, פיתוח ושגשוג. התוכנית תייצר את הבסיס לתוכניות עבודה נושאיות ותכניות סטטוטוריות שיביאו את התכנון האסטרטגי לכדי מימוש.
התוכנית בוחנת את המרחב הכולל את שלושת הערים: נתיבות, אופקים שדרות ושש המועצות האזוריות: אשכול, שער הנגב, שדות נגב, חוף אשקלון, מרחבים, ובני שמעון. מרחב זה מכונה 'מרחב ההתמקדות' (השטח הכחול במפה).
התוכנית נעשית תוך זיהוי יחסי הגומלין למרחב הסובב הרחב יותר, הכולל את הערים באר שבע ואשקלון. מרחב זה מכונה 'מרחב ההתייחסות' (השטח האפור במפה).
ההגדרה של גבולות מרחב התכנון תדוייק לאורך תהליך העבודה ובהתאם לסוגיות אליהן תתייחס התוכנית.
התוכנית מתמקדת בחיבורים, בשיתופי פעולה ובפוטנציאל הקיים בתכנון משותף של מרחב החיים והתנועה המשותפת ברשויות ובמועצות האזוריות שבתוכנית.
בנוסף, מהלך זה מתייחס לתכנון ארוך טווח. התכנית ממפה את מגמות הצמיחה והתכנון העתידי של כל אחת מהרשויות, לצד זיהוי מערכת יחסי הגומלין ביניהן בנושאים כמו פיתוח תעסוקתי, תשתיות אזוריות, אנרגיה, חקלאות, תנועה, תיירות, שטחים פתוחים ועוד. כל זאת במטרה לייצר ראייה אזורית חדשנית וסינרגטית שתביא למיצוי הפוטנציאל והאפשרויות באזור ואיכות חיים מיטבית לתושביו.
בשלב הראשון, התכנית תמפה את כלל היוזמות והתוכניות הפיסיות המאושרות והמקודמות במרחב. אין כל כוונה לבטל את מה שהיה או תוכנן למרחב קודם לכן. הכוונה היא למצוא את הדרכים להעצים, ליישם ולהשביח אותו, באופן שיאפשר תנאים מיטביים לצמיחה והתחדשות תוך זיהוי המנופים שיהוו 'קפיצת מדרגה' נוספת על מה שהיה עד כה. באופן הזה נוכל לקדם ולהביא לידי ביטוי את חוזקות המרחב, את החוזקות של כל ישוב מהבחינות השונות ולייצר חוזקות חדשות שיתרמו ליכולת השגשוג של המקום כולו.
מהלך התכנון החל בחודש דצמבר ואמור להסתיים בחודש אוגוסט.
מהלך התכנון מחולק לשלושה שלבים עיקריים:
- דצמבר – פברואר: איסוף מידע, לימוד המרחב וניתוח המצב הקיים.
- פברואר – מאי: גיבוש כיווני הפיתוח, פרוגרמה וחלופות.
- מאי – אוגוסט: כתיבת תוכנית העבודה.
לצד כל אלו מתקיים הליך תכנון משתף ברמות ורזולוציות שונות.
התהליך מבוצע ע"י צוות רחב ורב תחומי.
העבודה מנוהלת ע"י אגף בכיר לתכנון ברשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון שותף לקידומה. את התכנון מוביל משרד 'בר-לוי' אדריכלים. ניהול התהליך נעשה ע"י חברת 'אביב'. שיתוף הציבור מנוהל ומבוצע ע"י חברת 'אינרייז' (Inrise).
הגשת התייחסויות
נשמח לקבל ניירות עמדה, בהיקף שלא יעלה על שני עמודים, סביב השאלה:
מה הכיוונים האסטרטגיים המרכזיים שיש לקדם בתכנון האזורי הפיזי-מרחבי כדי להבטיח אזור מבוקש ומתפתח, המייצר תנאים מיטביים לשגשוג וצמיחה מחודשת?
ניתן לשלוח פנייה לכתובת מייל : participation@inrise.org.il
כלל ההתייחסויות יתקבלו עד לתאריך 5/4/24, כולל.